בן חמו ואח' נ' פלאפון תקשורת בע"מ

פסק דין

לפניי תביעה כספית ע"ס 5,000 ₪.

על-פי הנטען בתביעה, ביום 21.02.11 נכרת הסכם התקשרות בין התובעים לבין הנתבעת, במסגרתו הצטרפו התובעים לחבילת התקשרות חדשה לשינוי המסלול אליו השתייך המנוי שלהם והכוללת , בין היתר, הפחתה של הסכום החודשי אותו הם שילמו בעבר ומסלול ללא התחייבות.

לטענת התובעים, פירוט החבילה נרשם על גבי ההסכם הנושא את הכותרת "נספח מנוי" בכתב ידו של נציג הנתבעת ונחתם ע"י התובעת ביום 21.01.11 (ת/2).

מיד עם הגעתן של החשבוניות הראשונות, נוכחו התובעים לדעת כי הן אינן תואמות את חבילת ההתקשרות המוזלת וכי הנתבעת המשיכה לחייב את חשבונם בהתאם לחבילה הישנה (ת/1).

מכאן התביעה לפניי, במסגרתה עותרים התובעים לקבלת ההפרש הכספי בין התשלום ששולם בפועל עפ"י תנאי ההסכם הישן (ת/1) לבין התשלום שהיו אמורים לשלם לנתבעת עפ"י ההסכם החדש (ת/2).

הנתבעת מכחישה את הטענות שבכתב התביעה וטוענת, כי מעולם לא התחייבה לפרטי החבילה המופיעים ב- ת/2. מדובר, לשיטתה, בדף נייר שפרטיו חסרי כל תוקף משפטי מבחינת ההתקשות בינה לבין התובעים. הראיה היא, שאין במחשביה כל תיעוד בזמן אמת להסכם הנטען (ת/2). יתרה מכך על מסמך ת/2 לא מופיעה חתימתה של הנתבעת ולא מפורט בו שמו של נציג הנתבעת שכרת, לכאורה, את העסקה עם התובעת.

בדיון שהתקיים בפניי העידו התובעים ונציג הנתבעת, מר ניר עקשי, והצדדים חזרו על עיקר גרסאותיהם שבכתבי הטענות.

אחר שעיינתי בכתובים ושקלתי את עדויות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי התובעים לא השכילו להרים את הנטל ולהוכיח במידה הנדרשת, כי המסמך ת/2 הינו בבחינת הסכם בעל תוקף משפטי המחייב את הנתבעת לכל דבר ועניין, ואבהיר.

למעט עדויות התובעים עצמם, לא הונחו בפניי ראיות המעידות על קיומה של גמירות דעת מצד הנתבעת להתקשרות בהסכם חדש תחת ההסכם הישן שהיה בינה לבין התובעים, ואשר הביאה להשתכללות המסמך ת/2 לכדי הסכם מחייב.

כך למשל, לא הובא בנה של התובעת למתן עדות בבית המשפט, אף שלגרסתה הלה נכח במעמד החתימה על ת/2.

יתרה מכך, לא ידעה התובעת לציין את שמו של נציג הנתבעת אשר עפ"י הטענה הפיק את ת/2 והחתים את התובעת על גביו.

אף מן הבחינה הצורנית דומה, כי המסמך ת/2 לוקה בחסר, ומשכך אינו עונה על הגדרת הסכם מחייב. עיון ב- ת/2 מעלה, כי לא מופיעים בו פרטיו של נציג הנתבעת שהפיק את המסמך ואף נעדרת חתימתו של נציג הנתבעת מעליו (השוו עם ת/1 - ההסכם הישן- בו מופיע שמו של נציג הנתבעת ואף מתנוססת עליו חתימתו).

לכל היותר, ניתן לראות ב-ת/2 משום הצעה לכריתת הסכם, וככזו היא נטולה כל תוקף משפטי מחייב.

מעבר לדרוש אציין, כי התובעים לא פירטו כדבעי את אופן חישוב ההפרשים הנטענים בין התשלום בפועל לבין התשלום עפ"י ההסכם הנטען, וגם מטעם זה דין תביעתם להידחות.

בסיפא לכתב התביעה מלינים התובעים על תקלות חוזרות ונשנות במכשיר הישן שלא זכו לטיפול (כך נטען) ע"י הנתבעת. טענה זו נטענה בעלמא ללא כל תימוכין, שכן התובעים לא פירטו מהן התקלות ומועדי התרחשותן. מעבר לכך, הוכח בפניי כי התובעים נטשו את המכשיר באחד מסניפי הנתבעת, לא שנתנו בידי הנתבעת הזדמנות נאותה לתיקונו; לא נענו לבקשתה לסור וליטול את המכשיר בחזרה לידיהם, וניידו את מכשיריהם לחברה סלולארית אחרת.

משום על הטעמים שמניתי לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.

לאור התוצאה אליה הגעתי, ולפנים משורת הדין, אינני עושה צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.